יהלומים מגלם ועד תכשיט - חלק א'

כריית יהלומים בשיטת הקימברליט

איך מוציאים את היהלומים מן הקרקע?

ראשית ישנה השיטה של "הבור הפתוח" במחצבי קימברליט (סלע אשלגני געשי שעשוי להכיל יהלומים) כאשר חופרים עמוק באדמה באופן הדרגתי (מעין "טרסות").

כאשר הבור נהיה יותר מדי תלול או שיש חשש ליציבותו לרוב עוברים לכרייה תת קרקעית במערכת של מנהרות. הערך של היהלומים עולה ככל שכורים בשלב נמוך יותר במחצב הקימברליט.

אגב, בכרייה כזו האתגר הגדול ביותר הינו התמודדות עם המים המשמשים שקטליזטור משמעותי לתהליכי ריקבון.

התהליך עצמו לוקח חמישה שלבים כאשר ראשית יש לכרות גוש אדמה גדול בתוכו אנו סבורים שישנם יהלומים, אז אנחנו מרסקים את הסלעים הגדולים על מנת שנוכל לעבוד איתם ואז מפרידים ובוררים בין היהלומים ללכלוך המיותר. השלב הבא הוא די יצירתי והוא כולל "גירוז" כאשר מכניסים את כל היהלומים המלולכים לתוך מכל גדול ומתנער עם מים וגריז כאשר המים לא נדבקים ליהלומים כך שהם פנויים להידבק לגריז בעוד שאר החלקים נשטפים החוצה.

השלב האחרון הוא שימוש באבקת יהלומים על מנת לחתוך את היהלומים לחלקים אותם יהיה נוח מאוחר יותר לעבד לכדי תכשיטים כמו טבעות אירוסין, שרשראות יהלומים ושלל מוצרים אחרים.

האמת הפחות נעימה מאחורי היהלומים הנוצצים

אך לא הכל סוגה ביהלומים והתחום טומן בחובו גם סכנות מוחשיות כאשר בממוצע 5% מהאנשים שעובדים בתחום נהרגים בעת העבודה.

בין הסכנות העיקריות ניתן להזכיר פיצוצי גז והתרסקות תקרות מכרה. על אף שככל שמתקדמות השנים והטכנולוגיה שכיחות התאונות מסוג זה הולכת ופוחתת, עדיין נרשמים תאונות מדי פעם לרוב בשל שימוש בציוד לא הולם, הצפות, פיצוצים שונים ושריפות שגובים מחיר מדי שנה.

סכנות נוספות שנשקפות לעוסקים בתחום הן מחלות ובעיות רפואיות שונות שעלולות להיגרם מעבודה במכרות. בין אם מדובר בפגיעה בגב ובברכיים מן העומס של הרמת משקלים כבדים, בעיות אוזניים בשל הרעשים החזקים ואף מחלות ריאה כרוניות כתוצאה מן הגזים הנפלטים במכרות הללו גם גורמים לעיתים למקרים של חנק. בכלל, באופן כללי ענף הכרייה נחשב כיום לאחד המסוכנים בעולם, יחד עם דיג, מקצועות שקשורים לטיסות ותחום הגגות.

ההשפעה הסביבתית של כריית יהלומים

ישנם גם מספר אתגרים סביבתיים הכוללים שימוש באנרגיה, התנהלות עם הפסולת ואופציות המחזור השונות, התמודדות עם מים ושימוש בהם ועוד.

עם זאת, יש לציין כי בעת כריית יהלומים, להבדיל מחלק מתחומי כרייה אחרים, אין שימוש בחומרים מסוכנים (אם כי עלולים לפרוץ כאלו מן האדמה). כיום כמעט כל המכרים המודרניים משתמשים בסטנדרט הסביבתי ISO 14001 כאשר חברות גדולות ומובילות בתחום נדרשות לפרסם דוחות סביבתיים כל תקופה.

בכלל, בשנים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגוברת למודעות לאיכות הסביבה גם בתחום בכריית היהלומים ועל כן אנו רואים את צעדים הולכים ומתגברים בכיוון.

שיקול נוסף לשיקולי איכות הסביבה הוא תנאי השטח הנתונים.

למשל, באזורי כרייה לרוב חל איסור על הכנסה של משאיות גדולות על מנת שלא לפגוע גם ביהלומים והמכרה עצמו וכן מקובל להחזיר קרקע שנופתה מן היהלומים חזרה אל המכרה על מנת למזער בין היתר את הפגיעה באיזון הטבעי.

בכלל, מחקרים חדשים מראים שהנזק שגורמת כריית היהלומים הינו מצומצם ביותר אך חשוב לציין שעל אף ההוראות הנוקשות במדינות שונות בעולם לא ממש מקפידים על ההוראות, בין אם מדובר בהוראות הבטיחות לשמירה על העובדים בסין ובין אם בהוראות בטיפול ואיחוי המכרים אחרי הכרייה שלא נאכפים כהלכה במדינות שונות באפריקה.

הצד האפל של הכרייה ויהלומי דמים

כל זה מוביל אותנו גם לצדדים האפלים שלדאבוננו קיימים בתחום היהלומים.

כאשר מדברים על הצד האפל קודם כל צריך להזכיר את ניצול הילדים הנרחב לצערנו במקומות שונים בעולם כאשר ילדים מועסקים בתת תנאים, ללא מזון הולם לעיתים, שכר משפיל ולא הוגן והעבדה במשך שעות על גבי שעות בתנאים לא תנאים.

התופעה הזו בתחום היהלומים נפוצה בעיקר באפריקה והודו ומעורר סערות רבות ומלחמות כנגד המעסיקים המקומיים. אך כאמור, מתרחש מאבק עיקש וארוך באותם גורמים שליליים ואפלים במגוון מקומות בעולם כאשר לרוב במכרות היותר גדולים ומפורסמים נדיר למצוא את התופעות הללו.

הביטוי יהלומי דמים מתייחס לעובדה שבאיזורים מסויימים באפריקה, מכירת יהלומי הגלם מממנת את המלחמות הפנימיות בין השבטים המקומיים.

קראו את החלק השני המתייחס לליטוש יהלומי הגלם ושיבצם בתכשיטים